היסטוריה של קעקועים יפניים

שרידים ועדויות של קעקועים התגלו ביפן כבר 5,000 שנה לפנה"ס .
ב 297 לספירה נמצא כתוב תיעוד ראשון של קעקועים יפניים, אבל עד אז זה תמיד היה בקונוטציה שלילית- גם בתרבות יפנית וגם בתרבות הסינית. קעקועים בתקופה זו תמיד היו קשורים לענישה או למעשים ברבריים.
במאה השבע עשרה קעקוע היה סוג של סימון וזיהוי לפושעים ולאנשים אשר היו מנודים חברתית.

עד סוף המאה השבע עשרה, הגלגל החל להתהפך בכל הקשור לקעקועים, גם משום ששינו את צורת הענישה ומצאו דרכים אחרות להעניש, וגם משום שהקעקועים הפכן להיות פופולאריים גם לחברי הפשע המאורגן ביפן בד בבד עם תחילת הפופולאריות של הקעקועים, הקעקועים הוצאו מחוץ לחוק- בגלל ההקשר הפלילי שלהם.

בשלב זה תרבות הקעקועים המשיכה לפרוח אצל השכבות הנמוכות באוכלוסיה, כמו איכרים, חברי כנופיות יאקוזה . בשביל היאקוזה קעקוע היה סימן לאומץ ולנאמנות לכל החיים והשתייכות לקבוצה מסוימת. סופר סיני ידוע ומוכר כתב על דמויות מקועקעות בספריו וראו את הפרשנויות באומנות היפנית ליצירותיהם.
האיורים בדמויות המקועקעות בספריו , השפיעו רבות על התרבות היפנית וזכו לפרשנויות רבות ומגוונות באומנות דאז- כל זה השפיע על התרבות ביפן בכלל.
אומנות הקעקועים היפניים החלה לבסס מעמדה ביפן וכבר אז היו אומנים יפנים ידועים וגם לקוחותיהם , אשר הגיעו מאירופה והיו ידועים לא פחות כמו הדוכס מיורק והצאר ניקולאי השני
אז כבר, לקראת המאה התשע עשרה, המקעקעים הנחשבים כונו כבר מאסטרים וקעקועים ייצגו אומנות יפנית קלאסית כמו גיבורים אגדתיים מהמסורת היפנית והסינית ומוטיבים דתיים עם רקע כגון גלים , ברקים ועננים לצד חיות סמליות ופרחים סמליים
קעקוע יפני מסורתי דורש זמן רב, אנרגיה וכסף משום שהוא מתפרס על הזרועות הרגליים והחזה וכמובן כל הגב.

למרות שקעקועים גם במאה העשרים היו מחוץ לחוק, המאסטרים היו עובדים באופן פרטי ובתאום מראש ומסורת זו עובדת עד היום/

היום החברה ביפן פתוחה יותר לקעקועים ואוכלוסיית הצעירים מתקעקעת כמו בעולם המערבי.